אנו שמחים להגיש לעיונכם דוח מחקר הערכה המסכם את פיתוחם של שני מרכזי ילדים-הורים ניידים – ביישובים ערביים בגליל וביישובים יהודיים באזור השרון.
מרכז ילדים-הורים בשרון קיבל סיוע מהמוסד לביטוח לאומי באמצעות הקרן למפעלים מיוחדים, והמרכז בצפון קיבל סיוע באמצעות עמותת אשלים. שני המרכזים פעלו בשנים 2008-2005 ולוו בהערכה מחקרית במימון הקרן למפעלים מיוחדים. במרכז בצפון טופלו 82 משפחות (כ-410 נפשות) ובשרון 104 משפחות (343 נפשות).
מודל המרכזים הניידים נוצר כדי לספק מענה הולם למשפחות בסיכון המתגוררות ביישובים קטנים ומרוחקים באמצעות הנגשת אנשי מקצוע ממגוון דיסציפלינות. המרכזים העניקו שירותים לארבעה יישובים הסמוכים זה לזה מבחינה גיאוגרפית תוך שיתוף פעולה עם הרשויות המקומיות, עמותות מפעילות ואשלים, ובפיקוח של משרד הרווחה והשירותים החברתיים. המרכזים התבססו בפעילותם על גישות חדשניות לטיפול בילדים בסיכון ובהוריהם, תוך דגש על חיזוק הקשר בין הילד להורה ועל שיתוף המשפחה בעיצוב תוכנית הטיפול. עם זאת, המאפיינים של כל אחד מהיישובים בגושי הישובים השפיעו על יישום המודל.
ייחודו של המודל בא לידי ביטוי בניוד עובדים מקצועיים וצירופם לאנשי מקצוע מקומיים כדי לבנות את תוכנית הטיפול במשפחה ולהוביל תהליכים ביישוב למען המשפחות והילדים בסיכון. מודל המרכז הנייד כלל את גרעין הצוות – אנשי המקצוע מהמרכז שהגיעו אחת לשבוע ביום קבוע ליישוב, כאשר אנשי צוות מקומיים פעלו בכל שאר ימות השבוע. העדר תחבורה ציבורית זמינה הקשה על ניוד העובדים והמשפחות ובייחוד הקשה על ניוד הציוד על ידי המטפלים ביצירה והבעה. הפיזור הגיאוגרפי הקשה על הניצול האפקטיבי של עבודת המרכזים. במהלך הפעלת התוכנית נבנה שיתוף פעולה עם המחלקות לשירותים חברתיים במתן שירותים באופן כללי ובטיפול פרטני במשפחות, גובשו דפוסי עבודה ונוצר שיתוף פעולה פורה של עבודה עם המשפחות.
אחד מעקרונות הפעולה במרכזים הללו הוא להתחבר למערכת החינוך ביישוב ולהתוות תוכנית טיפול משותפת עם בית הספר שבו לומד הילד לשמור על הקשר עם נציגי מערכת החינוך ולמנוע כפילויות בתוכני הטיפול. מנתוני מחקר עולה כי בנוגע ל-2/3 מהילדים יצר המרכז קשר עם בית הספר לתיאום הטיפול. הקשר התהדק עם הזמן בזכות עבודתן של אמהות הבית.
מדיווחי המטפלים על מצב הילדים בתחילת הטיפול לעומת מצבם בסופו, עולה כי בשני המרכזים חלה ירידה מובהקת בשיעור הילדים שסבלו מבעיות בתחומים שונים והתקדמות בתחומים הרגשי, ההתנהגותי, הלימודי, החברתי וביחסים שלהם עם ההורים ועם האחים. כמו כן, חלה ירידה ניכרת בבעיות הטיפול היומיומיות של ההורים בילדים ובשיעור הילדים שהוריהם מתקשים להקפיד על כללי ההתנהגות.
הפעלת שני מרכזים ניידים באזור המרכז ובצפון הבליטה גם מחסור בשירותים שניתן להפנות אליהם משפחות הזקוקות למעקב או להמשך טיפול עם סיום הטיפול. אנו מקווים כי למערך השירותים הקיימים יתוספו שירותים נוספים שישלימו מענים חסרים וישמרו על הישגי המשפחות לאורך השנים.